סעיף 23 לתמ"א 38 יתרונות וחסרונות

סעיף 23 לתוכנית המתאר נותן לוועדה המקומית בכל רשות את הכוח לתת היתר או להשאיר אותה בשלב התכנון . הבעיה שמתעוררת היא שלא כל הרשויות זהות מבחינת התקנות והנהלים שלהן ונוצרים הבדלים מהותיים שמשנים את כוונתה המקורית של התוכנית ואת כדאיותה .

 

 

 בעירית גבעתיים הוחלט לא לתת אישור לפרויקט שאין לו פתרון של חנייה . למעשה מדובר במכשול רציני כשאנו מדברים על אחת הערים הצפופות בישראל .

בתל אביב גיבשו קובץ של תקנות שלא מאפשר להרחיב את הדירות מעבר לגבולות החזית של הבניין , זאת בעוד שבתוכנית המתאר הארצית ניתן להרחיב את הגבולות ב 2-3 מטרים . במסגרת התקנות בתל אביב לא ניתן להוסיף קומה על בניין בעל 2 קומות , למרות שתוכנית המתאר מאפשרת במקרים מסוימים הוספת קומה גם לבניין בן שתי קומות .

עיריית רמת גן ורחובות ראו את התוכנית כחשובה ורוצות להוסיף תבע שתתן זכויות נוספות ליזם התוכנית . כלומר זכויות בנייה מעבר לתוספת של קומה . 

את הרעיון הן לקחו מעיריית ראשון לציון שגיבשה תקנות שמתירות ליזם להוסיף קומות לבניין מעבר לזכויות שנותנת תמא 38 . בכך גרמה לתוכנית להיות רווחית יותר ומשתלמת .

 

 

רואים כאן את החשיבות הגדולה של המועצות המקומיות בתהליך . יש מועצות היום שמקדמות את התוכנית ומבינות את החשיבות שלה ויש מועצות שתוקעות לה מקלות בגלגלים . הבעיה היא שלא ניתן להמשיך כך , ואני אסביר למה . אנחנו חיים באזור שמודע לרעידת אדמה , רעידה כזאת עשויה להביא לעשרות אלפי הרוגים  . אנחנו חייבים לקדם את תמ"א 38 על מנת למנוע מזוועה כזאת להתרחש . על כן לא ניתן לחכות לכך שכל מועצה תחליט מה חשוב בשבילה ובשביל הצרכים הפוליטיים שלה . אני מקווה מאד שהממשלה תיקח את העניינים לידיים ותחייב את המועצות המקומיות לפעול בנושא המהותי הזה .