לפי תחזיות של מומחים במדינת ישראל צפויה רעידת אדמה . בשנת 1999 החליטה הממשלה על הקמת ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה . הועדה ערכה את תמ"א 38 והביאה את התוכנית לאישור הממשלה בשנת 2005 . ייעודה העיקרי של התוכנית הוא חיזוק יסודות המבנים על מנת שיעמדו ברעידת האדמה הבאה בישראל. התוכנית קובעת סדרה של תקנות שלפיהן יש לחזק את הבניינים. ב 1975 הוצא תקן 413 לבניה עמידה בפני רעידות אדמה . תוכנית המתאר הארצית 38 מתייחסת למבנים שקיבלו היתרי בניה לפני שנת 1980 מכיוון שעד שתקן בניה חדש מיושם עוברות בדרך כלל מספר שנים. בנוסף על הבניין להיות בן 2 קומות לפחות ועליו להיות מאוכלס (לא מחסן או מפעל).

 

התוכנית מיושמת על ידי הדיירים של הנכסים או על ידי חברות וקבלנים מומחים בתחום. במקרה שהדיירים מבצעים בעצמם את תמ"א 38 הם מקבלים זכויות תוספת בנייה והרחבת יחידות דיור קיימות . במקרה שחברה או קבלן מבצעים את הפרויקט זכויות תוספות הבניה יעברו אליהם והדיירים יקבלו בתמורה:חיזוק יסודות הבניין, התקנת מעלית חדשה,שיפוץ הלובי , גינה חדשה והטבות נוספות ללא כל תשלום. ביצוע התוכנית מורכב ודורש אישורים רבים והערכות של אנשי מקצוע מומחים בתחומים שונים כגון שמאי, מהנדס אדריכל עורך דין ועוד , לכן דיירים רבים מעדיפים להיעזר בחברה מומחית בתחום. מאז אישור התוכנית קמו עשרות פרויקטים במדינה ועוד פרויקטים רבים נמצאים בשלבים ראשונים. תמ"א 38 עוזרת לממשלה לחזק את המבנים ללא כל עלות . בעבור המדינה פרויקט בסדר גודל כזה היה בעל עלויות כבדות ביותר וקושי ביצועי רב.

 

הרוב הדרוש לביצוע התוכנית משתנה בהתאם לחלק שאותו רוצים לממש:

1. חיזוק של יסודות הבניין ושיפור עמידותו בפני רעידות אדמה בלבד – צריך רוב של 51 אחוזים.

2.חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה כולל הוספת מעלית ושיפוץ הלובי – צריך רוב של 61 אחוזים.

3. חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה , שינוי פני הבניין , הוספת מעלית , שיפוץ הלובי והוספת קומה על הגג או במקום קומת עמודים – צריך רוב של 66 אחוזים.